מה זו "כל שקל"?

1. מה זו המערכת הזו, בכלל?

"כל שקל" היא מערכת שעוזרת לכל אזרח ואזרחית להבין, בשפה פשוטה ועם מספרים אמיתיים, מאיפה המדינה מקבלת כסף — ולאן היא שולחת אותו. המדינה גובה מסים וביטוח לאומי מכל אחד מאיתנו, ובתמורה משלמת עבור דברים כמו חינוך, ביטחון, בריאות ורווחה. המערכת מראה בדיוק כמה כסף זורם לכל כיוון, ובעיקר — איזה קבוצות באוכלוסייה נותנות יותר, ואיזה מקבלות יותר. הכול על בסיס נתונים רשמיים ופתוחים, כדי שכל אחד יוכל לבדוק בעצמו במקום להסתמך על מה שמישהו אחר אומר.

2. איך שואלים שאלה?

הדרך הכי פשוטה: בדף הבית יש תיבת חיפוש אחת. מקלידים שאלה בעברית רגילה — בדיוק כמו ששואלים חבר — והמערכת מבינה אותה ובונה תשובה.

אם השאלה לא ברורה מספיק, המערכת לא מנחשת — היא תבקש מכם לבנות את השאלה ידנית, או תציג את מה שהיא כן הבינה כדי שתוכלו לתקן.

אפשרות מתקדמת: למי שרוצה שליטה מדויקת יש את "בונה השאילתות" מתחת לתיבת החיפוש. שם בוחרים ידנית נושא (למשל תקציב או קצבאות), מדדים (מה לחשב), פילוחים (לפי מה לחלק — עשירון, קבוצה, יישוב...), ואפשר גם להוסיף מסננים (למשל רק שנת 2025) ולקבוע מיון והגבלת מספר השורות. כל שדה בבונה מוסבר בתיאור קצר כשעוברים איתו עם העכבר או עם המקלדת.

3. מה זו "רמת ודאות"?

לא כל מספר באותה רמת ביטחון. כל תוצאה במערכת מסומנת באחד משלושה תגים, כדי שתדעו בדיוק כמה לסמוך על המספר שאתם רואים:

• רשמי

  המספר כתוב ישירות במסמך ממשלתי — למשל שורה בספר התקציב המאושר, או נתון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אין כאן שום חישוב שלנו — רק העברה מדויקת של מה שהמדינה עצמה פרסמה. דוגמה: "התקציב המאושר למשרד החינוך ל-2025 הוא X מיליארד ₪" — נתון שמופיע מילה במילה בספר התקציב.

• מחושב

  המספר נגזר ממספרים רשמיים לפי נוסחה שקופה וניתנת לבדיקה — לא נתון שכתוב במסמך אחד, אלא תוצאה של חישוב מתועד על נתונים רשמיים. דוגמה: "כמה חינוך שווה לכל תלמיד" מחושב על ידי חלוקת תקציב החינוך הרשמי במספר התלמידים הרשמי — שני מספרים רשמיים, נוסחה פשוטה וגלויה.

• אומדן

  המספר הוא הערכה המבוססת על מודל או הנחת עבודה, ולא על מדידה ישירה — ולכן הוא עלול להשתנות אם ההנחות משתנות. דוגמה: אין במרשם האוכלוסין סימון "חרדי" רשמי, ולכן הלמ״ס מעריכה את גודל האוכלוסייה החרדית לפי מודל סטטיסטי (ריכוז גאוגרפי, סוג מוסד חינוך ועוד) — כל מספר שמבוסס על ההערכה הזו מסומן "אומדן".

4. מה זה "הצג מקור" ו"הסבר איך חושב"?

זו הלב של המערכת: אף מספר לא "סתם מופיע". ליד כל תוצאה יש שני כפתורים שפותחים את "הקופסה השחורה":

• "הצג מקור" — מראה בדיוק מאיפה המספר הגיע: איזה גוף פרסם אותו (למשל אגף התקציבים, הלמ״ס, המוסד לביטוח לאומי), קישור למסמך המקורי, תאריך הפרסום, ולפעמים אפילו שם הקובץ והשורה המדויקת בתוכו.
• "הסבר איך חושב" — אם המספר "מחושב" או "אומדן", הכפתור הזה מראה את ההנחות שבבסיס החישוב, ואת השיטות החלופיות שנשקלו (לדוגמה: לחלק תקציב חינוך "שווה לכל אזרח" מול "לפי מספר תלמידים בפועל") — ומסמן איזו שיטה נבחרה ולמה.

במילים אחרות: אפשר תמיד "לפרק" כל מספר עד למקור הממשלתי המקורי שלו, ולראות בדיוק אילו החלטות התקבלו בדרך.

5. שאלות לדוגמה שכדאי לנסות

• "כמה משלמים החרדים?"

  מראה את נטל המס לפי קבוצת אוכלוסייה — כולל ההסתייגות שהזיהוי החרדי הוא אומדן, לא נתון רשמי.

• "כמה שילם וקיבל כל עשירון?"

  התמונה המרכזית של המערכת: מאזן נטו לפי עשירון הכנסה — מי משלם יותר משהוא מקבל, ומי להפך.

• "לאן הולך התקציב לפי תחום?"

  פירוק תקציב המדינה לתחומים (חינוך, בריאות, ביטחון, רווחה...) — לראות את סדרי העדיפויות בפועל.

• "כמה קיבלה נצרת בקצבאות?"

  דוגמה לחתך יישובי — כמה כסף קצבאות זרם ליישוב מסוים, לא רק ברמה הארצית.

• "מה נטל המס של העשירון העליון?"

  מתמקד בצד אחד של המשוואה — כמה עשירון ההכנסה הגבוה ביותר משלם, בלי לערבב עם מה שהוא מקבל.

• "כמה עולה חינוך לתלמיד?"

  דוגמה להעברה בעין (לא כסף ישיר לכיס) שמיוחסת לפי שימוש בפועל — עלות ממוצעת לתלמיד.

6. מי בנה את זה ולמה

"כל שקל" הוא פרויקט עצמאי לשקיפות אזרחית, שנבנה על בסיס נתונים ציבוריים פתוחים (תקציב המדינה, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים) — כולם מקורות שכל אזרח יכול לגשת אליהם בעצמו. המטרה היא לקחת נתונים שקיימים אמנם באתרים ממשלתיים, אבל קשים להבנה ולניתוח, ולהפוך אותם לנגישים וברורים.

חשוב להבהיר: זהו לא אתר ממשלתי רשמי ואינו מטעם המדינה או מפרסם עמדה רשמית מטעמה — זהו כלי אזרחי עצמאי, שכל מה שהוא עושה הוא לארגן ולהציג מחדש נתונים שהמדינה עצמה כבר פרסמה. כל מספר ניתן למעקב עד למקור הממשלתי המקורי שלו (ראו סעיף 4).

7. רוצים להעמיק?

הסעיפים כאן הם ההסבר הבסיסי. מי שרוצה להבין לעומק את השיטות המדויקות — איך בדיוק מיוחס כל שקל תקציב לקבוצות אוכלוסייה, אילו נוסחאות משמשות, ומה ההסתייגויות המתודולוגיות — מוזמן/ת לעבור לעמוד המתודולוגיה המלא.

למתודולוגיה המלאה ←